אחת מהנחות היסוד בכלכלה – כה בסיסית עד שלא טורחים להזכיר אותה, היא כי האדם הוא יצור רציונאלי. הנחה זו אינה נצרכת בחלק ממדעי החברה כגון סוציולוגיה או פסיכולוגיה, אבל בהחלט נצרכת במדעי המדינה, ואכן התחלתה של הכלכלה כפי שאנח מכירים אותה במדעי המדינה. ספרו של אדם סמית נקרא "עושר האומות", ואילו ספרו של דוד ריקארדו « The principles of Political Economy and Taxation ».
הנחת הרציונאלית של האדם הינה תשתית לרעיון כי פעולותיו של האדם עקביות, וניתן להתחקות אחרי העקביות הזאת. בצורה דומה, ניתוח טכני בשוקי הון מנסה להתחקות אחרי חוקיות של מחירים, ולזהות דפוסים חוזרים שניתן לנצל כדי לנבא תוצאות עתידיות. כלכלה חשופה לדרישה הזאת ביתר שאת, בשל החיבור למדעי המדינה, הדורש לא רק תיאור, אלא כלים מעשיים לשליטה בתוצאות. הכלכלן, להבדיל מאנתרופולוג, אינו רק מתצפת על החברה האנושית, אלא נדרש לרוב להציע דרכים לשפר את המצב. גרם
ההקשר הכללי הזה של כלכלה הביא את פון מיזס בספרו «Human Action», לתת כינוי חדש למדע הזה. וזה לשונו:
«במשך זמן רב נכשלו האנשים להבין כי המעבר בין תיאוריית הערך הקלאסית לזאת סובייקטיבית הוא הרבה מעבר ליצירת עוד התיאוריה מוצלחת לגבי פעילות השווקים. התאוריה הכללית של הבחירה והעדפה חורגת הרבה מעבר לאופק הבעיות הכלכליות כפי שהגדרו על ידי קאנטיליון, יום, עדם סמית ועד ג'ון סטיארט מיל. מדובר ביותר מתיאוריה אודות "הצד הכלכלי" של המאמץ האנושי, ואבקו של האדם להשיג רכוש ולשפר את מצבו החומרי. כל ההחלטות האנושיות נקבעות על ידי בחירה. כל היעדים וכל האמצעים, נושאים שבחומר ושברוח, הנעלה והבסיסי, הנאצל והפשוט, כולם מועמדים בשורה אחת ונתונים לבחירה אשר שולפת דבר אחד ודוחה את מישנהו. אין דבר אליו אנשים שואפים וסולדים ממנו אשר נותר מחוץ להערכות זו לסקאלה ייחודית של דירוג והעדפה. תיאוריית הערך הנוכחית מרחיבה את אופקי המדע ומגדילה את תחו המחקר הכלכלי. מתוך הכלכלה המדינית של הכלכלה הקלאסית צומחת התיאוריה הכללית של הפעולה האנושית, הפרקסאולוגיה. בעיות כלכליות וקאטלאקטיות משובצות במדע החדש בקשר לא-ינותק. שום טיפול בבעייות הכלכליות כשלעצמן שוב לא יכול להמנע מלהתחיל בבחירה; הכלכל הופכת לחלק, אם כי הכי מפותח בדיעבד של המדע הכללי יותר, הפרקסאולוגיה.»
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה