יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

כלכלה לאנשים אמיתיים -מבוא - "השורדים"

הקדמה
"השורדים"
למה לקרוא את הספר הזה?
ייתכן שכבר שמעתם מתישהו על האסכולה האוסטרית של הכלכלה (Austrian School of Economics), ואתם סקרנים לדעת מהי. או יתכן כי התאכזבתם מהכלכלה כפי שנתקלתם בה בספרי לימוד ועיתונים, ואתם מחפשים נקודת מבט מציאותית יותר על החיים הכלכליים. נראה כי האסכולה השולטת, הנקראת בדרך כלל האסכולה הניאו-קלסית (Neoclassical School), עוסקת באנשים שמתנהגים בצורה שקשה מאוד לזהות בפעילות האנושית שאנחנו רואים סביבנו מדי יום ביומו. האנשים בספרי הלימוד נראים כרובוטים, המצייתים בקשיחות לסט של משוואות ש"ממקסמות את התועלת" על פי סט של פרמטרים נתונים. המשוואות עצמן, כך נאמר, "גורמות" להיצע וביקוש להיפגש במחיר של שיווי-משקל - בו הכמות המוצעת שווה לכמות המבוקשת. איזה מקום יש לאנשים במערכת משוואות כזאת? נראה כי קשה לשייך מבנים מתמטי/ים כאלה לעולם בו אנחנו חיים. כיצד הרעיון כי האדם הוא יצור הפותר משוואות תועלת רלוונטי למהפכה האיסלמית באירן, אמא תרזה, ג'ימי הנדריקס, או החלטה שלכם לקחת חופשה שאתם "לא באמת יכולים להרשות לעצמכם" אבל ממש ממש זקוקים לה?
ובכל זאת אתם מרגישים שהכלכלה הייתה צריכה להיות רלוונטית לחיים האמיתיים. היא הרי עוסקת בעבודה, כסף, מסים, מחירים ותעשייה, מה שמקיים את העולם, לא כן? למה שנושא ייראה כל כך מנותק?
האסכולה האוסטרית של הכלכלה מהווה אלטרנטיבה למיינסטרים. היא מבססת את הכלכלה על בסיס אנושי איתן. היא נמנעת מהמלכודות הרווחות בקרב הכלכלה המודרנית: ההנחה של האנוכיות כמוטיבציה האנושית הבסיסית, ההגדרה הצרה של ההתנהגות הרציונלית, ושימוש מופרז במודלים בלתי-מציאותיים. הספר הזה הוא ניסיון להציג בפניכם רעיונות עיקריים של אסכולה זאת.
האסכולה האוסטרית נקראת כך משום שחבריה הראשונים הגיעו - כפי שבטח ניחשתם - מאוסטריה. אלא שהכיבוש הנאצי פיזר את חסידיה, והיום ישנם כלכלנים אוסטריים מובהקים בכל העולם. אני אשתמש בביטוי כלכלן אוסטרי (Austrian economist) לכל חברי האסכולה, ללא קשר לשאלה האם הם גרו אי-פעם באוסטריה או לא.
אני לא אתמקד בהיסטוריה של האסכולה, אם כי מצורפת בסוף הספר תוספת עם סיכום של ההיסטוריה הזאת. וכן אין המטרה שלי לשכנע כלכלנים מקצועיים מאסכולות אחרות "להמיר" את השקפתם. מטרתו של הספר - להיות מדריך למה שמכונה "ציבור שוחר ידע". יחד עם זה שניסיתי להיות תמיד מדויק, ניסיתי גם להימנע מכניסה לפרטי פרטים בוויכוחים האזוטריים של הכלכלה המקצועית, מה שהיה הופך את הספר לסכיזופרני לגמרי.
בשל אופיו, אין ספר זה יכול לחקור את הכלכלה האוסטרית לאותו העומק כמו החיבורים השיטתיים "אדם, משק, ומדינה" של מאריי רות'ברד (Rothbard), או "פעילות אנושית" מאת לודוויג פון מיזס (Mises). אם ספר זה יצליח לעניין אתכם בנושא זה, הרי שהוא עמד במשימתו, ואני מבקש מכם במקרה זה לבחור את אחת מיצירות המופת הללו.  
אבל לשיטה בה נוקט הספר יש גם יתרונות. קודם כל, ספריהם של רות'ברד ומיזס הם כרכים ענקיים. לא הייתם רוצים לקחת כאלה אתכם לחוף הים, נכון? כמו כן, רוב האנשים אינם מעוניינים להפוך לכלכלנים מקצועיים. יש, כנראה, כמות מוגבלת של זמן ומאמץ שתרצו להשקיע בנושא, לפחות עד שתוכלו לקבל מושג איך זה יעזור אם תדעו יותר. ולבסוף, אף לא אחת משתי יצירות המופת הללו מכילה דבר אודות הלהיט הטלוויזיוני "הישרדות", ושחקנית הקולנוע הלנה בונהם-קרטר אף איננה מוזכרת בהן. אני מבטיח שספר זה יהיה חף משני הפגמים האלו.
ואם כבר הזכרנו את הישרדות[1] (אתם רואים, לא הייתם צריכים אפילו לחכות עד שניגשתי לבעיה הראשונה!) אני עומד לבקש מכם לדמיין סיום מעט שונה לתכנית. במקור הזוכה, ה"שורד" האחרון, היה בחור בשם ריץ'. ביקום המקביל שלנו ריץ' הוא עדיין הזוכה, אבל כאשר צוות הצילום מתקפל, הם מחליטים שנמאס להם מריץ' והשטויות שלו. במקום להטיס אותו הביתה, הם חומקים להם בשקט מן האי בזמן שריץ' נהנה מסבב אחרון של שיזוף בעירום.
ריץ' מגלה שהוא נשאר לבד. כעת עומדת בפניו הבעיה האנושית הבסיסית ביותר: כיצד לשרוד במצב הכי פרימיטיבי. מה יכולה הכלכלה להגיד על מצבו? האם המדע שלנו - מקורו בטבע האדם, או שמא הוא תוצאה של הסדרים חברתיים מסוימים שאנו יכולים לשנות אם נרצה? אם פלוני אינו מעוניין להתעשר ככל שאפשר, או דוחה את תרבות הצריכה, האם הכלכלה עדיין רלוונטית לגביו? אלה הן חלק מהשאלות שהספר הזה ינסה לענות עליהם.
עוד נשוב לריץ' בפרק 2. אבל קודם כל נבדוק מהו, בעצם, מדע הכלכלה.






[1]לאלה שלא צופים בטלוויזיה, או לאלה שיקראו את הספר בעוד 20 שנה: "הישרדות" הייתה תכנית טלוויזיה בה מספר מתמודדים נשלחו, על ידי רשת הטלוויזיה, לאי בודד. שם הם התמודדו בשורה של אתגרים "הישרדותיים". השחקנים הודחו בדרך של הצבעה עד שנותר המנצח. שמו היה ריץ'. הפרטים המסוימים של התכנית אינם רלוונטיים לספר זה, שכן ריץ' מופיע כאן רק כדוגמה לפרט מבודד ובעיות כלכליות העומדות בפניו. (היי, להשתמש ברובינזון קרוזו הפך לקלישאה, אז הייתי צריך לחשוב על משהו אחר)

Ludwig von Mises Institute on Facebook