יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

האבולוציה של הפרשטיין

"ותוסף ללדת את אחיו את הבל"
(בראשית ד:ב)
ומודיע הכתוב כי משני הילדים הראשונים עניין האחווה במין האדם"
("העמק דבר" על האתר

אני רוצה לדבר רגע על האבולוציה האנושית. התפתחנו כיצורים חברתיים. וזה אומר שיש לנו הבנה אינטואיטיבת של הזולת, יכולת להבין בני אדם אחרים, אותה אנונח משכללים לכיוונים שונים כל החיים שלנו. אדם אשר לוקה ביכולת זו או ביכולת לרכוש כלים להבנת הזולת (גיבור של "המקרה המוזר של כלב בשעת לילה", למשל), ספק אם נקרא לו נורמטיבי. 

היתרון הגדול של היכולת הזאת הוא, שהיא מאפשרת לנו חיי חברה וחיבור לאנשים מסביבינו. החסרון הגדול של אותה יכולת הוא שהיא אינטואיטיבית, וממילא כל נסיון לדבר עליה, לכתוב עליה או לנתח אותה הוא מלאכותי במידת מה. "כיצד אנחנו חושבים?", "כיצד אנחנו מקבלים החלטות?" בהרבה פעמים הנושאים הללו הם רציונליזציה. בגלל שזו רציונליזציה, אנו עלולים לקבל את הטיעון היותר יפה וסדור, גם אם הוא נוגד את חווית החיים שלנו עצמינו. 
Ludwig von Mises Institute on Facebook