יום חמישי, 29 במאי 2014

[ליברליזם] הקדמה -2- רווחה חומרית

ליברליזם הוא דוקטרינה המכוונת בכללותה כלפי התנהגות בני האדם בעולם הזה. בסך הכל, אין בדעתו אלא קידום רווחתם החיצונית והחומרית, והוא לא מעסיק את עצמו ישירות עם צרכיהם הפנימיים, הרוחניים והמטאפיזיים. הוא לא מבטיח לבני האדם אושר ונחת, רק את הסיפוק האפשרי המלא ביותר של אלה מתשוקותיהם שניתנות לסיפוק על ידי דברים בעולם החיצוני.

ליברליזם זכה לעתים קרובות לביקורת על גישה חיצונית טהורה ומטריאליסטית כלפי חיי שעה הארציים. חיי האדם, כך נאמר, לא מורכבים מאכילה ושתייה. יש צרכים נעלים חשובים יותר מאשר אוכל ושתיה, מחסה וביגוד. כל העושר שבעולם לא יכול להקנות לבעליו אושר,אלא מזניח את האני הפנימי, ומשאיר את נשמתו של האדם חסרת סיפוק וריקנית. הטעות הגדולה של ליברליזם היתה כי לא היה לו מה להציע לשאיפות היותר עמוקות והנאצלות של האדם.

אבל המבקרים המדברים ברוח זו אינם אלא מראים עד כמה תפיסתם שלהם של השאיפות העמוקות והנאצלות הללו של האדם בלתי משולמת ומטריאליסטית.  מדיניות חברתית יכולה, בעזרת אמצעים הזמינים לה, להפוך את בני האדם לעניים או לעשירים, אבל היא לעולם לא תצליח להפוך אותם למאושרים או לספק את המאוויים הכי פנימיים שלהם. כאן כל אמצעי חיצוני יכשל. כל מה שמדיניות חברתית יכולה לעשות זה להסיר את הסיבות החיצוניות לכאב ולסבל; היא יכולה לקדם מערכת אשר מאכילה את הרעבים, מלבישה את הערומים, ומספקת מחסה לחסרי בית. אושר ונחת רוח לא תלויים במזון, ביגוד ומחסה אלא, מעל הכל, על מה שהאדם מטפח בתוך עצמו. ליברליזם אינו מתעסק בטובתו החומרית של האדם מתוך סלידה לדברים הרוחניים, אלא מתוך אמונה שלא ניתן לגעת בנעלה והעמוק שבנפש האנושית על ידי כל חקיקה חיצונית. הוא מחפש לייצר רק את הרווחה החיצונית, שכן הוא יודע שהאושר הפנימי, הרוחני, לא יכול להגיע לאדם מבחוץ, אלא מתוך ליבו שלו בלבד. אין תכלית ליברליזם אלא יצירת התנאים החיצוניים המקדימים לפיתוח החיים הפנימיים. ואין ספק כי האדם המשגשג יחסית במאה העשרים יכול למלא את צרכיו הרוחניים בקלות רבה יותר מאשר, הבה נאמר אדם במאה העשירית, שלא מצא מנוח מחרדות מציאת די כלכלתו או הסכנות האורבות לו מצד אויביו. 

וודאי שלא נוכל לענות לאלה, אשר כמו החסידים של כתות אסיאתיות נוצריות בימי הביניים, מקבלים עליהם את דוקטרינת הסגפנות המוחלטת ורואים בחיים של עוני וחירות מכל חפץ כציפורי היער וכדגי הים, כשהם מבקרים את הליברליזם בשל נטיותיו החומרניות. מהם נבקש רק לתת לנו ללכת בדרכינו באין מפריע, בדיוק כמו שלא נמנע מהם להשיג את מלכות השמיים בדרכם שלהם.  הבה ניתן להם להסתגר בתאיהם, הרחק מהעולם והאדם, בשלום.

הרוב הגורף של בני זמנינו לא יכול להבין את האידאל הסגפני. אבל מי שדוחה את העיקרון של חיי סגפנות, לא יכול יותר לבקר את ליברליזם על תכליתו של שיפור הרווחה החיצונית.

יום שלישי, 6 במאי 2014

[ליברליזם] הקדמה - 1- ליברליזם

הפילוספים, הסוציאולוגים והכלכלנים של המאה ה18 ותחילת ההמאה ה19 ניסחו תכנית מדינית אשר הנחתה את המדיניות החברתית, תחילה באנגליה ובארה"ב, ואז ביבשת אירופה ובסופו של דבר בשאר העולם. בשום מקום התכנית לא יושמה במלואה.אפילו באנגליה, שנקראה מולדת הליברליזם ומדינה ליברלית לדוגמה, תומכי המדיניות הליברלית מעולם לא הצליחו להשיג את כל מבוקשם. בשאר העולם אימצו רק חלקים מהתכנית הליברלית, בעוד שחלקים אחרים, חשובים לא פחות, נדחו על הסף או בוטלו לאחר תקופה קצרה. רק אם נמתח ממש את גבולות ההגדרה נוכל להגיד שהעולם עבר תקופה ליברלית. ליברליזם מעולם לא הורשה לפרוח במלואו.

ואף על פי כן, למרות ששליטת הרעיונות הליברליים היתה קצרה ומוגבלת מדי, די היה בה לשנות את פני התבל. התרחשה התפתחות כלכלית מרהיבה. שחרור כוחותיו היצרניים של האדם הגדיל את אמצעי הקיום כפל-כפליים. ערב מלחמת העולם (שהיא עצמה היתה תולדה של מאבק ארוך ועיקש נגד הרוח הליברלית, ואשר הולידה תוקפה של התקפות עוד יותר אכזריות על העקרונות הליברליים), העולם היה מיושב בצפיפות רבה לאין שיעור משהיה אי פעם, וכל תושב היה יכול להנות מרמת חיים גבוהה משהיה אפשרי בכלל במאות שקדמו לכן. השגשוג שהביא הליברליזם הקטין באופן ניכר את מארת הדורות הקודמים, תמותת התינוקות, וכתוצאה מעלייה בתנאיי המחייה, אף העריך את תוחלת החיים הממוצעת.

והשגשוג הזה לא היה לנחלת מעמד מסוים של פרטים מועדפים. ערב מלחמת העולם הפועל במדינות המתועשות של אירופה, בארה"ב, ובשטחים בשיפוט האנגלי מעבר לים חי טוב יותר ובחן רב יותר מאשר האצילים של תקופה שקדמה לא בהרבה לכך. לא רק שהיה יכול לאכול ולשתות כאוות נפשו; הוא היה יכול הלעניק לילדיו השכלה; הוא היה יכול, לו חפצה נפשו בכך, להשתתף בחיי התרבות והרוח של ארצו; וכן, אם היה לו מספיק כישרון ומרץ, הוא היה מסוגל ללא קושי להעלות את מעמדו החברתי.האליטה של ההפירמידה החברתית בדיוק באותן הארצות, אשר התקדמו הכי הרבה באימוץ התכנית הליברלית, היתה מורכבת ברובה לא מאלה אשר נהנו מלידתם מעמדה מועדפת בשל העושר או העמדה של הוריהם, אלא מאלה אשר ניצלו את התנאים הללו ועשו את דרכם מעלה מהנסיבות המגבילות, בכחם שלהם. הגבולות של התקופות הקודמים, אשר הפרידו בין אדונים לעבדים נפלו. כעת כולם הפכו לאזרחים שווי זכויות. איש לא הוגבל או נרדף בשל לאומו, דעותיו או דתו. הרדיפות הפוליטיות והדתיות פסקו, והמלחמות בינלאומיות הפכו לנדירות יותר. האופטימיסטים כבר חזו את שחר עידן השלום הנצחי.

אבל המאורועות הוכיחו אחרת. במאה ה19 קמו לליברליזם מתנגדים חזקים ואלימים, והם הצליחו למחוק את החלק הנכבד מהישגי הליברלים. העולם היום לא רוצה לשמוע יותר על ליברליזם. מחוץ לאנגליה המונח "ליברליזם" נאסר בפירוש. באנגליה גופה נותרו בוודאי "ליברלים", אבל רובם כאלה מהפה ולחוץ. בפועל הם יותר סוציאלסטים מתונים מליברלים. בכל מקום הכח הפוליטי הוא בידי מפלגות אנטי-ליברליות. המדיניות של אנטי-ליברליזם שחררה את הכוחות אשר הביאו את המלחמת העולם, והפכו, דרך מכסות ייבוא וייצוא, חסמי הגירה ואמצעיים דומים, את אומות העולם למצב של בידוד הדדי. בכל אומה ואומה הדבר הוביל לניסויים סוציאליסטיים, שתוצאותיהם היו ירידה בפריון העבודה, ועלייה המתלווית במחסור ובסבל. מי שאינו עוצם את עיניו בכוונה תחילה חייב להכיר, כי בכל מקום רואים את הסימנים של האסון הממשמש ובא בכלכלה העולמית. האנטי-ליברליזם מוביל את הציביליזציה לקריסה.

אם מישהו רוצה לדעת מהו ליברליזם ומה מטרותיו, הוא לא יכול סתם לפנות להיסטוריה בשביל לקבל את המידע ולבדוק במה דגלו הפוליטיקאים הליברליים ומה הם השיגו. שכן בשום מקום בעולם לא עלה ביד הליברליזם להשלים את התכנית המיועדת.

וגם התכניות והפעולות של המפלגות של היום הקוראות לעצמן ליברליות לא יכולות לספק לנו שום הארה אודות אופיו של ליברליזם אמתי. כבר הזכרתי כי אף באנגליה מה שנקרא היום ליברליזם דומה הרבה יותר לעמדה של טורים וסוציאלסטים מאשר לתכנית הישנה של הפריטריידרים. אם קיימים ליברלים אשר חושבים שאין סתירה בין הליברליזם שלהם להלאמת מסילות ברזל, מכרות ועסקים אחרים, אף לתמיכה במכסי מגן, אפשר לראות בקלות כי לא נותר היום מהליברליזם אלא השם בלבד.

וכן היום כבר לא די בעיון בכתבי גדולי מייסדי הליברליזם כדי לגבש דעה בנושא. ליברליזם אינו דוקטרינה מושלמת או דוגמה קבועה. להיפך: זהו יישום של מחקרים מדעיים לחיי החברה של בני האדם. בדיוק כמו שהכלכלה, סוציאולוגיה ופילוסופיה לא שקדו על השמרים מאז ימי דוד יום, אדם סמית, דוד ריקארדו, ג'רמי בנת'ם ווילהלם הומבולט, כך גם דוקטרינת הליברליזם שונה היום ממה שהיה בזמנם, גם אם עקרונותיה היסודיים נשארו ללא שינוי.זה שנים רבות איש לא לקח על עצמו להציג הצהרה מתומצתת של משמעות הדוקטרינה הזאת.הדבר יכול לשמש הצדקה לנסיון שלנו להציג עבודה שכזאת. הדבר יכול לשמש הצדקה לנסיון שלנו להציג עבודה שכזאת.  


Ludwig von Mises Institute on Facebook