אני רוצה לשנות את העולם. אבל "רוצה" הוא מושג סובייקטיבי וחמקמק, לכן חייבת להתלוות אליו פעולה. פעולה אנושית, שלושה תנאים כלליים מקדימים לה. ראשית יש לדעת אם קיימת בעיה עם מושא הפעולה.כשמשהו אינו שבור אין צורך לתקן אותו. אם מישהו בכל זאת ינסה לעשות זאת רוב הסיכויים הם שהוא יהיה זה שישבור את זה. שנית, יש לדעת האם ייתכן מצב טוב יותר.האם קיים יקום בו הבעיה אינה קיימת? ולבסוף יש לבדוק האם יש באפשרותינו לעשות דבר-מה כדי לפתור את הבעיה. אם כל מה שאפשר לעשות זה לדמיין, שום פעולה לא תצא לפועל.
אנשים חלוקים באופן מהותי לגבי כל אחד מבין שלושת התנאים. הם לא מסכימים מה לא בסדר, מה יחשב לבסדר, וכיצד יש לפעול כדי לתקן את המצב. לכן יש חשיבות עליונה לניתוח מערכתי של הפעילות מתבקשת כדי לברר את נקודות המחלוקת ואת ההסכמות.
אלא שברור שזה לא מספיטק. קיימים פערי מידע עצומים בין בני האדם. חלק מהפערים נובע מכך שהמידע פשוט לא קיים . זה נכון למשל לגבי פרוייקטים חדשים וטכנולוגיות חשדות.חלק נוסף נובע מחשיפה לתעמולה ופרופגנדה ממקורות שונים. בשם זה אני מכנה כל מסירת מידע כוזב, בלי קשר למטרות או נסיבות מסירת המידע. וכן קיים חוסר בהשכלה. זהו מצב בו המידע הנחוץ קיים, אבל לא הגיע לידי האנשים המבקשים לפעול.
כיצד נטפל בפערי המידע? סעיף ראשון הוא פשוט - בעזרת ניסיון. סעיף אחרון יטופל על ידי השכלה - קרי העברת מידע לאנשים. סעיף אמצעי הוא הקשה. בגלל הדמיון שלו לסעיף האחרון, קל למדי להתבלבל ביניהם.
כיצד נפתור את הבעיה? נצטרך ללמוד מן החשיבה המדעית אשר עמלה רבות כדי לסנן השפעות זרות ודעות קדומות. צעדים חיוניים בנושא הם פיתוח חשיבה ביקורתית, וכן פיתוח חשיבה לוגית, ובמקביל בחינה של רעיונות שונים ומגוונים, ושילובם בתכנית הפעולה הכללית, תוך רכישת נסיון בתחומים שונים. שילוב של השכלה וניסיון יעזרו לנו להפיד רעיונות מועילים מן החומרים שהופקו בכדי לשטוף את מוח.
הדבר אינו פשוט כלל, שכן רכישת כל מיומנות מצריכה זמן ומאמץ, ואילו חומרים פרסומיים נבנים בכוונה תחילה כקלילים וקליטים ללא צורך בהשתדלות נוספת. לכן תהליך רכישת ההשכלה נראה לא אטרקטיבי. זו גם הסביה מדוע אנשי תנועת ההשכלה האמינו כי ככל שאנשים ישכילו יותר, כך ילך המצב וישתפר, שכן הם יהיחו מסוגלים לפעול בעצמם במקום להיות תלויים באחרים.
לכן: בגלל שאני רוצה לשנות את העולם, אני בוחר בדרךשל השכלה ופיתוח יכולות חשיבה.
