יום שישי, 7 במרץ 2008

[רעיונות] שפע

צורך לא ממומש תופס מדרג גבוה יותר בסדר עדיפויות. אם ימומש הוא ידחה במורד הסדר, ואם הצורך יעלם, הרי שהוא יעלם בסדר עדיפויות. דרך זה נוכל להגדיר את השפע. למשל: האדם צמא, לכן מים נמצאים במקום גבוה בסדר העדיפויות. אם האדם יקבל כמות של מים שלא מספיקה להרוות את צמאונו, מים ימשיכו לתפוס מקום גבוה. כאשר האדם ישיג מספיק מים, המי יזוזו במורד הסדר – האדם ירצה אולי להחזיק/להשיג מים כדי להרוות את הצמאון העתידי. אם הוא ישיג יותר מים שהוא מסוגל לחשוב על שימוש כלשהוא בהם, הרי שהמים (או לכל הפחות החלק החורג הזה) יעלמו מסדר עדיפויות שלו. כלומר היו לנו מצבים של "צורך", "עודף" ו"שפע". כעת, נוכל לעמוד על תופעה שנקראת "תועלת שולית יורדת". כל יחידה נוספת מאותו מצרך, הרי היא מקדמת את הצורך במורד סדר העדיפויות, ולכן ערכה או"התועלת" ממנה קטנים.

אין תגובות:

Ludwig von Mises Institute on Facebook