מונופול עם סבתא
"בטווח הארוך כולנו מתים"
-ג'ון מיינרד קיינס
סיפור המשחק הוא משל העוסק במוסר ובדת. הוא לא מציין עובדות, רק מסר יפיפה על המשמעות אותה אנחנו מעניקים לדברים.
וזו בעיה.
זו בעיה בגלל שכל מה שקשור במוסר ובדת מאוד קשה לניתוח רציונלי. ניתוח כזה אפילו מעורר התנגדות פנימית.
איין ראנד היטיבה לסכם זאת בסוף "נאום הכסף" המפורסם של ד'אנקוניה (לא מצליח לאתר את העותק העברי, וסליחה עם הקוראים):
Senor d'Anconia, declared the woman with the earrings, I don't agree with you!
If you can refute a single sentence I uttered, madame, I shall hear it gratefully.
Oh, I can't answer you. I don't have any answers, my mind doesn't work that way, but I don't feel that you're right, so I know that you're wrong.
How do you know it?
I feel it. I don't go by my head, but by my heart. You might be good at logic, but you're heartless.
Madame, when we'll see men dying of starvation around us, your heart won't be of any earthly use to save them. And I'm heartless enough to say that when you'll scream, "But I didn't know it!", you will not be forgiven.
אם אשאל אתכם למשל, מה הבעיה עם חוסר השוויון? או, מה אכפת לי מזה שאנשים מתים ברעב באפריקה? תוכלו לגלות שהתגובה הראשונה היא רגשית . זה טוב כי זה מראה על רגש מוסרי, וזה לא טוב לא רק כי זה מקשה על הדיון הרצינאלי, אלא גם כי זה גורר תגובות המשך שאינן רציונליות. הקושי לדון בנשוא מביא לחיפוש פתרונות שיענו על המצוקה הרגשית, ולכן פתרונות דמה משגשגים, בעוד שניתוח עומק אינו קיים.אבל אמרתי כי הקטע עוסק בדת. מדוע? ובכן, אם נבחן איזו מערכת מוסר נשקפת מהקטע, נגלה שורשים דתיים עמוקים .העל מ"דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת" של קוהלת, אבל בעיקר, את הסלידה העמוקה מהעולם הזה של הנצרות. סממנים מובהקים של שנאה זו פזורים לאורך כל הסרט - סלידה מהישג אישי, דה-הומניזציה של הציבור, בניה של תרבות אשמה בכל דבר שאינו מתיישב עם האידאל הנוצרי.
נראה את זה ביותר הדגשה בקטע הבא.
האיש עם המזוודה 1
מסך המראה הפגנה כלשהי (כלומר לא הכל וורוד), מסך המראה את אובמה נואם לצד איזושהי פרסומת (קשרי הון-שלטון) , ילד הומלס שוכב ליד כתובת NASDAQ (יש רעבים ומסכנים בעולם), זוג יושב בבית קפה ועסוק בזלילה ("תאכל אננסים תזלול חזירטו, כי זהו, בורז'וי, יומך האחרון" -ולאדימיר מיאקובסקי), פרסומת לסדרת טולוויזיה לתכנית המקדמת ערכים מעוותים, ואז עוד מבט לילד ההומלס, ומתחילים ללכת.
כמה נקודות. ראשית, הקישור הברור לתרבות האשמה הנוצרית בגלל הילד ההומלס ממש סיכום. קיומו, במסגרת אתית זו - אשמתם של יושבי בית הקפה וכמותם. מה שהם עושים (צורכים) מעוות מלכתחילה,ולכם מוצדק שיוצג באור שלילי. אתם יכולים להגיד, שהרי כל ביקורת חברתית חייבת להפנות את שומת ליבה לבעיות הללו. נכון. אם ניקח שוב את "מרד הנפילים" נגלה בפנים חלקים דומים, המבקרים אנשים ריקים, שחיתות פוליטית וקולנוע המקדם ערכים מעוותים. אלא מה, בגלל שכבר נכנסנו למסגרת של הסרט, אי אפשר לשבור אותה לחלקים, כפי שצייתי בפתיחה. חלק זה הוא המשך ישיר של מחק המונופול. הוא עומד כולו תחת השאלה שנשאלה -אם צבירת הנכסים היא לא הדבר החשוב, אז מה כן? וזאת להבדיל מראנד אשר קבעה מלכתחילה כי כסף הוא הדבר הטוב.
אנו מוצאים את עצמינו אפוא בולמם האתי של הנצרות, ושל ילדה הדיאלקטי, הקומוניזם. הנחות אתיתשלהם ירחפו ברקע וימלאו פינות מרומזות בעלילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה