(שתי הערות טכניות: הביקרות היא על הסדר הכרונולוגי של הסרט, וכן הייתי קצת גם פרקליטו של השטן)
"חברים מסוימים מכחישים את האופי האובייקטיבי של חוקי המדע, ובייחוד הכלכלה המדינית. הם חושבים... כי מנהיגי המדינה יכולים "לחולל" חוקים חדשים, "לכתוב" חוקים חדשים. החברים האלה טועים טעות יסודית. הם, כנראה, מבלבלים בין החוקים, המשקפים את את התהליכים האובייקטיביים המתרחשים בטבע בלא השפעת האדם, לאלההנחקקים על ידי מדינות, הנוצרים מתוקף הרצון האנושי והינם בעלי תוקף משפטי בלבד.אבל אי אפשר לערבב ביניהם"
---יוסף סטאלין בפתיחת "לשאלת אופי החוקים הכלכליים בסוציאליזם" מתוך "בעיות כלכליות של הסוציאליזם בבריה"מ" (1952)
במשפט אחד -אכזבה. כלומר ההתחלה היתה כל כך יפה. דיברו על כך שטבע האדם אינו דטרמיניסטי, וכיו"ב, ומשם היה ניתן בקלות להמשיך לטענת היסוד של פרקסאולוגיה (הכותרת של הבלוג פה זה לא סתם) , כי חקר האדם הוא אינדוקטיבי כי אם טלאולוגיה. אבל אז, התחילו לכופף את מה שנאמר לאג'נדה של הפתיחה, והכל נהרס.
"חברים מסוימים מכחישים את האופי האובייקטיבי של חוקי המדע, ובייחוד הכלכלה המדינית. הם חושבים... כי מנהיגי המדינה יכולים "לחולל" חוקים חדשים, "לכתוב" חוקים חדשים. החברים האלה טועים טעות יסודית. הם, כנראה, מבלבלים בין החוקים, המשקפים את את התהליכים האובייקטיביים המתרחשים בטבע בלא השפעת האדם, לאלההנחקקים על ידי מדינות, הנוצרים מתוקף הרצון האנושי והינם בעלי תוקף משפטי בלבד.אבל אי אפשר לערבב ביניהם"
---יוסף סטאלין בפתיחת "לשאלת אופי החוקים הכלכליים בסוציאליזם" מתוך "בעיות כלכליות של הסוציאליזם בבריה"מ" (1952)
במשפט אחד -אכזבה. כלומר ההתחלה היתה כל כך יפה. דיברו על כך שטבע האדם אינו דטרמיניסטי, וכיו"ב, ומשם היה ניתן בקלות להמשיך לטענת היסוד של פרקסאולוגיה (הכותרת של הבלוג פה זה לא סתם) , כי חקר האדם הוא אינדוקטיבי כי אם טלאולוגיה. אבל אז, התחילו לכופף את מה שנאמר לאג'נדה של הפתיחה, והכל נהרס.
ההסבר על ההתמכרות שמביא ד"ר מאטה מדגים בצורה נפלאה את הטענה של מיזס כי יש צורך בתפיסה מלכתחילית של מציואת כדי לבנות על גביה תאוריות המשך. תראו את ההגדרה שלו: "אני מגדיר התמכרות ככל התנהגות הקשורה להשתוקקות עם הקלה זמנית ועם השלכות שליליות לטווח הארוך יחד עם חוסר שליטה, כך שהאדם רוצה לוותר או מבטיח לעשות זאת אבל לא מסוגל לקיים". כעת, אני הולך להציג עמדה: ,אני מכור לאוכל. אני מנסה להתאפק, אבל לפחות פעם בכל שלוש ימים אני נכשל והולך למקרר. זה מזיק לי בטווח הארוך - אני משמין. אין לי באמת שליטה על זה." אם נניח שמי שמציג את העמדה הוא חולה אנורקסיה וה"כישלון" שלו זה הזמן היחיד שהוא אוכל בלבד. מה ניתן ללמוד מזה?נוכל לאמר, כי עלינו להגדיר התנהגות נורמטיבית ושאינה נורמטיבית. הסרט, למשל עשה את זה בפתיחה, בהגדירו את מערכת הערכים הנוצרית-סוציאליסטית כתשתית, ואז קובע "מה שמקובל ומה שמכובד זו תופעה שרירותית מאוד בחברה שלנו" (די באמצע של הדיון), והמסקנה היא שהאמות המידה הנכונות הן שלו בלבד.
לכן בזמן שד"ר מאטה מדבר על התמכרות אנחנו רואים תמונה של אישה עם שתי שקיות נייר המתחלפת בתמונה של מישהו פורס אבקה לבנה עם תער גילוח. ההקשר ברור - שופינג הוא מחלה קלינית, כמו צריכת סמים. ולכל זה מצרפים קטע עם כסף , סתם להדגשה. כעת ד"ר מאטה אינו טורח לעשות את ההבחנה הנ"ל, טעות נפוצה ביותר במעבר בין מדעי הטבע למדעי החברה, והפלא ופלא פתאום הוא מגלה "התמכרויות" למכביר. מה שקורה בעצם, שהאיש לוקח דדברים ומגדיר אותם כהתמכרויות באופן שרירותי. אוי , סליחה, לא שרירותי, אלא במסגרת האתית נוצרית-סוציאליסטית. פתאום חברות מסחריות (הן בכלל אנשים?) שממלאות את תפקידן -מכורות. התמכרות, על פי הדוקטור הטוב, יכולה להיות גם ל"נפט או לפחות לעושר ולמוצרים .הזמינים לנו בזכות הנפט" (כמו תחבורה ציבורית, כנראה). אחרי הגדרה כה רחבה של התמכרות קל לעשות את המעבר שרק לפני מספר דקות התריעו מפניו - להסיק מסקנות חברתיות.
הדרך לעשות זאת היא לתת לדוקטור שלנו, הנציג המכובד של מדעי הטבע להציג בהתחלה את הנזק הסביבתי הנגרם כביכול כתוצאה מהתמכרות לרווח, ומיד להציג רעיון התורת הכלכלה המודרנית המושמצת בהמשך - "כשל שוק", מצב בו מנהל חברת הטבק לא נושא באחריות על מות המעשנים, ומיד מציג סטטיסטיקה של תמותתה מעישון. זהו תרגיל ריטורי יפה, שכן מה שאומר הדוקטטור, יש לזה איצטלה של מחקר מדעי שנבדק במעבדה בניסויי עיוור כפול. כעת, ניתן להציג אג'נדה פוליטית ורעיונות ממדעי החברה בלי להודות שמה שמדברים עליו אינו מדע מדוייק. השאלה על אחריות המנכ"ל לנזקים שחברתו גורמת היא שאלה נכונה ויפה - לחלק של כלכלה. זו שאלה שהובס ולוק יפים לה. הנסיון לדחוף אותה פה במסגרת "אמיתות מדעיות" הוא דרך פשוט לעקוף את הדיון, הרי מי יכול להתווכח עם המדע?
מרגע שמסלול זה של עקיפת דיון דרך המדע נפתח, שוב לא מהססים להשתמש בו ללא גבולות. וזוכרים כיצד הזהירו אותנו להמנע מדטרמיניזם גנטי? ובכן מסתבר שזו הית האמתלה כדי להציג את הדטרמיניזם החדש : "שחוויות מסוימות בחיים .גורמות לאנשים להיות פגיעים חוויות חיים שלא רק מעצבות את אישיותו של האדם, ואת צרכיו הפסיכולוגים אלא גם ממש את מוחו בדרכים מסוימות". יש דטרמיניזם, אבל הוא מאין דטרמינזם סביבתי(מישהו אמר "הולדת הפרולטריון"?) הדטרמיניזם הזה חשוב לבניה אידאולוגית של סרט,שכן הוא יעזור לתרץ את הפולילוגיזם, ויצדיק את דה-הומניזציה שנראה בהמשך.
לאחר הרבה עובדות מדעיות על עוברים ותינוקות, מגיעים סוף סוף לחלק החברתי.מתחילים משיר הלל לפרימיטיביזם, ואני לא מתכוון להתחיל געת בזה מעבר שאגיד כי למזלה של האנשות, המצאנו את הכסף והצלחנו להתקדם הלאה. עוד נקודה המשתלבת יפה עם ההתעלמות מהאייק היא התעלמות מהובס, ישר ללוק (רק כדי להשמיץ אותו אחר כך). בגלל שאגע בהובס במשך, כאן רק אגיד כי אני חולק על הקשר הגורף בין החומר לאלימות (אלא אם כן האינדיאנים אספו קרקפות בהשפעתה המטריאליסטית של תרבות מערב). מה שכן אנחנו רואים בבירור את החיבור לתשתית אידאולוגית נוצרית-סוציאליסטית בכך שדווקא הקהילות הדתיות נוצריות סוציאליסטיות מועלות על הנס.
אחרי קביעה סופית של דטרמיניזם סביבתי חברתי : " חברות גדולות ושונות יכולות להיות מוגדרות כאינדיוידואליסטיות או כקולקטיביסטיות וישנם אנשים מאוד שונים ודפוסי חשיבה שונים ואני חושד שמוחות שונים נוצרים מכך.", הנותנת הצקה סופית לפולילוגיזם של צייטגייסט, כעת נותר להראות , כי החברה האינדיבידואליסטית מחוללת אנשים נחותים מאלה של חברה אחרת, ובינגו!
ואפרופו, איש, כמובן, איו בוחן את השפעת השחיתות הפוליטית על אותו ריבוד חברתי. אקדים דיון שיעלה בהמשך , ואגיד: אם תתפסו איש ברחוב, ותשאלו אותו מי אמור לדאוג לעניים, לפשיעה, לחינוך, לאיכות הסביבה. והתשובה היותר מצויה היא: ממשלה. כלומר אנשים מתנתקים מסביבתם, ומעבירם את האספקטים הללו של חייהם לידי צד ג'. וזה תורם לריבוד המוזכר על ידי ד"ר סאפולסקי.
בעת נשאר לקבע את הפולילוגיזם. הדרך אותה דרך- לתת לרופאים לדבר על כלכלה. דרך הנחת כי "אין טבע אנושי", (כלומר הם לא יודעים לזהות אותו), הם מתחילים להציג את הדעות הפוליטיות שלה. ד"ר מאטה - "בחברה שמבוססת מראש על תחרות ובאמת, לרוב, על ניצול חסר הרחמים ,של אדם אחד את האחר". עוד קביעה "מדעית".
הרושם בסיכום החלק הראשון: אין "טבע אנושי" שניתן לחקור אותו כדי להגיע לתובנות לגבי החברה האנושית. האנשים אדפטיביים ויסתגלו למה שיפילו עליהם. זו פתיחה נאותה לגל ההשמצות של החלק הבא.
הדרך לעשות זאת היא לתת לדוקטור שלנו, הנציג המכובד של מדעי הטבע להציג בהתחלה את הנזק הסביבתי הנגרם כביכול כתוצאה מהתמכרות לרווח, ומיד להציג רעיון התורת הכלכלה המודרנית המושמצת בהמשך - "כשל שוק", מצב בו מנהל חברת הטבק לא נושא באחריות על מות המעשנים, ומיד מציג סטטיסטיקה של תמותתה מעישון. זהו תרגיל ריטורי יפה, שכן מה שאומר הדוקטטור, יש לזה איצטלה של מחקר מדעי שנבדק במעבדה בניסויי עיוור כפול. כעת, ניתן להציג אג'נדה פוליטית ורעיונות ממדעי החברה בלי להודות שמה שמדברים עליו אינו מדע מדוייק. השאלה על אחריות המנכ"ל לנזקים שחברתו גורמת היא שאלה נכונה ויפה - לחלק של כלכלה. זו שאלה שהובס ולוק יפים לה. הנסיון לדחוף אותה פה במסגרת "אמיתות מדעיות" הוא דרך פשוט לעקוף את הדיון, הרי מי יכול להתווכח עם המדע?
מרגע שמסלול זה של עקיפת דיון דרך המדע נפתח, שוב לא מהססים להשתמש בו ללא גבולות. וזוכרים כיצד הזהירו אותנו להמנע מדטרמיניזם גנטי? ובכן מסתבר שזו הית האמתלה כדי להציג את הדטרמיניזם החדש : "שחוויות מסוימות בחיים .גורמות לאנשים להיות פגיעים חוויות חיים שלא רק מעצבות את אישיותו של האדם, ואת צרכיו הפסיכולוגים אלא גם ממש את מוחו בדרכים מסוימות". יש דטרמיניזם, אבל הוא מאין דטרמינזם סביבתי(מישהו אמר "הולדת הפרולטריון"?) הדטרמיניזם הזה חשוב לבניה אידאולוגית של סרט,שכן הוא יעזור לתרץ את הפולילוגיזם, ויצדיק את דה-הומניזציה שנראה בהמשך.
לאחר הרבה עובדות מדעיות על עוברים ותינוקות, מגיעים סוף סוף לחלק החברתי.מתחילים משיר הלל לפרימיטיביזם, ואני לא מתכוון להתחיל געת בזה מעבר שאגיד כי למזלה של האנשות, המצאנו את הכסף והצלחנו להתקדם הלאה. עוד נקודה המשתלבת יפה עם ההתעלמות מהאייק היא התעלמות מהובס, ישר ללוק (רק כדי להשמיץ אותו אחר כך). בגלל שאגע בהובס במשך, כאן רק אגיד כי אני חולק על הקשר הגורף בין החומר לאלימות (אלא אם כן האינדיאנים אספו קרקפות בהשפעתה המטריאליסטית של תרבות מערב). מה שכן אנחנו רואים בבירור את החיבור לתשתית אידאולוגית נוצרית-סוציאליסטית בכך שדווקא הקהילות הדתיות נוצריות סוציאליסטיות מועלות על הנס.
אחרי קביעה סופית של דטרמיניזם סביבתי חברתי : " חברות גדולות ושונות יכולות להיות מוגדרות כאינדיוידואליסטיות או כקולקטיביסטיות וישנם אנשים מאוד שונים ודפוסי חשיבה שונים ואני חושד שמוחות שונים נוצרים מכך.", הנותנת הצקה סופית לפולילוגיזם של צייטגייסט, כעת נותר להראות , כי החברה האינדיבידואליסטית מחוללת אנשים נחותים מאלה של חברה אחרת, ובינגו!
ואפרופו, איש, כמובן, איו בוחן את השפעת השחיתות הפוליטית על אותו ריבוד חברתי. אקדים דיון שיעלה בהמשך , ואגיד: אם תתפסו איש ברחוב, ותשאלו אותו מי אמור לדאוג לעניים, לפשיעה, לחינוך, לאיכות הסביבה. והתשובה היותר מצויה היא: ממשלה. כלומר אנשים מתנתקים מסביבתם, ומעבירם את האספקטים הללו של חייהם לידי צד ג'. וזה תורם לריבוד המוזכר על ידי ד"ר סאפולסקי.
בעת נשאר לקבע את הפולילוגיזם. הדרך אותה דרך- לתת לרופאים לדבר על כלכלה. דרך הנחת כי "אין טבע אנושי", (כלומר הם לא יודעים לזהות אותו), הם מתחילים להציג את הדעות הפוליטיות שלה. ד"ר מאטה - "בחברה שמבוססת מראש על תחרות ובאמת, לרוב, על ניצול חסר הרחמים ,של אדם אחד את האחר". עוד קביעה "מדעית".
הרושם בסיכום החלק הראשון: אין "טבע אנושי" שניתן לחקור אותו כדי להגיע לתובנות לגבי החברה האנושית. האנשים אדפטיביים ויסתגלו למה שיפילו עליהם. זו פתיחה נאותה לגל ההשמצות של החלק הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה