יום שני, 24 באוקטובר 2011

ג'ן קלהאן - כלכלה לאנשים אמיתיים - פרק 6


פרק 6
המקום בו שום דבר לא קורה
על השימוש במודלים דמיוניים בכלכלה
מספר מצבי מנוחה
אנחנו נשקול כעת מספר מצבים בהם השוק, "הגיע אל המנוחה", במובן מסוים. בעוד שמספר מצבים שנבחן אינם יכולים להתקיים בעולם האמיתי, הם בכל זאת חשובים להבנת הכלכלה. כדי לקלוט את השפעות השינויים בכלכלה, עלינו תחילה לדמיין כלכלה בה השינויים נפסקו. אז נוכל להכניס שינוי בודד, ולחשוב מה יהיו השלכותיו. כשאנו מכניסים בהדרגה עוד ועוד שינויים, נוכל לקבל מושג אודות תהליכי השוק במלוא מורכבותם.
המצב הראשון מבין המצבים הללו הוא המצב המנוחה הפשוט (plain state of rest). מצב המנוחה הפשוט אינו מצב דמיוני, אלא מה שאכן קורה בשוק. הוא מתרחש כאשר כל הקונים והמוכרים שרוצים לבצע עסקה במחיר השוק, ושמודעים לכך שהאופציה הזאת זמינה, הצליחו לעשות כן. ראינו את מצב המנוחה הפשוט בפרק 4, כשסוחרי העזים והתירס שלנו השלימו את כל העסקאות מהן הם ציפו להרוויח, ואז הפסיקו לסחור.
בכלכלת שוק ממש, מצב זה קורה שוב ושוב. כל מי שעוקב אחר תנודות של ניירות ערך יכול לראות את מצב המנוחה הפשוט הרבה פעמים ביום. לפעמים למשך שניות, לפעמים דקות,ולפעמים, בניירות הערך הפחות נזילים במשך שעות, לא מתרחשת שום פעילות שוק. כל הקונים שרצו לרכוש נייר במחיר הנוכחי, וכל המוכרים שרצו למכור במחיר הנוכחי עשו זאת.
מצב המנוחה הפשוט אף פעם לא מתמיד. שינוי במצב השוק מזניק את המשתתפים לפעילות. בדוגמה שלנו, של שוק העזים-תירס, דמייננו כי לקייל ולסטפן נמאס לאכול תירס, כי הם מצאו מקור של קישואים במורד הרחוב. שינוי זה מאתחל את תהליכי השוק, ומוכרים וקונים שוב תרים אחר המחיר החדש, שיביא עוד פעם למצב מנוחה פשוט.
באופן דומה, בשוק לניירות ערך, המחיר הנתון נמשך כל עוד אין שינוי במידע בקשר למחיר זה. אפילו דעתו של המשקיע על מצב החברה יכול להיות משוקלל במידע זה. המחיר יכול להשאר ללא שינוי בזמן שמשקיע מחשב מחדש את ערך המניה ביחס למכירה הנוכחי. אם המשקיע מחליט, כתוצאה מחישוב זה, לרכוש את הנייר, זה מגדיל את הביקוש ובכך מכניס מידע חדש לשוק.
מצב המנוחה הפשוט יכול לא לקחת בחשבון את תוכניות העתיד של משתתפי השוק. אולי אמה שתלה זן חדש של תירס, שהיא תביא לשוק בעונה הבאה. היום שוק העזים-תירס הגיע אולי למצב המנוחה הפשוט, אבל במבט קדימה אנו יכולים לראות כי יש מידע חדש שמגיע שישנה את המצב הזה. אבל אנחנו יכולים לדמיין מצב בו כל השינויים במידע הרלוונטי לשוק נפסקו. שוק כזה יגיע למחיר הסופי(final price) , או למצב המנוחה הסופי(final state of rest). זהו מצב דמיוני, אשר לעולם לא יוכל להתממש בכלכלה אמיתית. תמצית הפעילות האנושית היא הנסיון להחליף את מה שיש במה שצריך להיות, בעיני מבצע הפעולה. כל עוד הכלכלה מאוכלסת על ידי בני האדם ולא על ידי רובוטים, לעולם לא נראה את התהוות המצב המנוחה הסופי.
כעת, נוכל לקחת את הדמיון שלנו צעד אחד קדימה, ולדמיין כלכלה בה כל הסחורות הגיעו למצב המנוחה הסופי. "כלכלה" כזאת היא מחזור בלתי פוסק של אותם אירועים החוזרים שוב ושוב. אותה כמות תינוקות נולדת מדי שנה, ואותו מספר בדיוק של בני-אדם נפטרים. אותן סחורות מיוצרות בכל שנה, הביקוש לסחורות הללו לא משתנה. היבול אף פעם לא משתבש, שום עסק לא פושט רגל, מוצרים חדשים לא נכנסים לשוק, ושום אדם אינו משנה את טעמיו.
אם ראיתם אי-פעם את הסרט "לקום אתמול בבוקר"(Groundhog Day), תוכלו להתחיל לשער כיצד יראה עולם כזה. כוכב הסרט, ביל מאריי, מתעורר מדי בוקר רק כדי לגלות שהיום זהה לגמרי ליום הקודם, עם כל אותם ארועים המתרחשים שוב ושוב. ההבדל בין הסרט לבין העולם הדמיוני שלו הוא, כי בסרט דמותו של ביל מאריי ממשיכה ללמוד להשתנות. אם נעלים את ההבדל הזה, "לקום אתמול בבוקר" הוא דוגמה מושלמת של העולם אותו אנו מדמיינים1.
כלכלה כזאת מתוארת לפעמים כנמצאת במצב של שיווי משקל. אבל מאחר ובמצב זה הפעילות לא הפסיקה, אלא הפכה למחזורית וקבועה, לודוויג פון מיזס קרא לו "כלכלה הסובבת בנחת” (evenly rotating economy)
עולם כזה לא יכול להתקיים, אבל כדאי לנו לדמיין את צורתו של עולם כזה לשימוש ככלי מחשבתי. בדרך של הכנסת שינוי יחיד למבנה הדמיוני שלנו, אנחנו יכולים לבודד את ההשפעות של אותו השינוי, מתוך סבך המידע הקיים בעולם האמיתי. אנו נראה את היישומים של הכלכלה הסובבת בנחת בפרקים הבאים.
בהרכבת מבנים דמיוניים מעין אלו, אנו ניצבים בפני סכנה משני כיוונים. כפי שמיזס העיר ב"פעילות אנושית":
"שיטת השימוש בהרכבות דימיוניות הינה הכרחית לפרקסאולוגיה; זו היא השיטה היחידה לחקירה פרקסאולוגית וכלכלית. למען הסר ספק, שיטה זו היא קשה לשימוש כיוון שבקלות היא עלולה להוביל להיקשים שגויים. היא מובילה לאורך גבול דק; משני צידיו נחים תהומות האבסורד וההבל. אך ורק ביקורת עצמית חסרת רחמים יכולה למנוע את נפילתו של אדם, ראשו קדימה, אל תוך מעמקים תהומיים אלה”.
מצד אחד של הגבול נמצא הסירוב להשתמש במודלים דמיוניים כלשהם, בשל היותם לא-מציאותיים. אבל אנחנו משתמשים בכלים מחשבתיים האלה בדיוק בשל היותם לא מציאותיים. הם מאפשרים לנו לפרק את המציאות לגורמים ולהתיחס לרלוונטיים שבהם לצורך הניתוח המסוים. אל לנו לחשוב בטעות כי מודלים הללו הם מצבים אמיתיים, או לשפוט את המציאות על פי מידת דמיונה לאיזה מודל.
מצדו האחד של הגבול נמצאת הסכנה שמא ניקח את דמיונינו בצורה רצינית מדי. ערמות של נייר מולאו בנוסחאות מתמטיות המתארות "מצבי שיווי המשקל", כאילו שהיה מדובר בכלכלה אמיתית. אבל שיווי המשקל הוא כלי מחשבתי החוקר את הפעילות האנושית המבודדת מכל שינוי זולת אחד, ולא מצב בו הכלכלה יכולה להמצא. כפי שמיזס אומר: "משחקים הם לשווא עם סמלים מתמטיים, בילוי שאינו מתאים להעביר שום ידע.




1תודות לסנפורד איקדה מפורצ'ייז קולז, אניברסיטת מדינת ניו-יורק על שהצביע על דמיון זה

אין תגובות:

Ludwig von Mises Institute on Facebook