התנהגות מודעת או ייעודית נמצאת בניגוד גמור להתנהגות בלתי-מודעת, דהיינו רפלקסים ותגובות בלתי-רצוניות של תאי ועצבי הגוף לגירויים. אנשים נוטים לפעמים להאמין כי הגבול בין ההתנהגות המודעת ותגובה בלתי-רצונית של הכוחות הפועלים בתוך הגוף הוא פחות או יותר בלתי מוגדר. הדבר הנכון רק בשל כך שלעיתים קשה לקבוע האם התנהגות מסוימת הינה רצונית או לא. אבל ההבדל בין מודעות לחוס מודעות הינו חד וניתן לקביעה חד-משמעית.
ההתנהגות הבלתי-מודעת של אברי הגוף ותאיו מספקת לאגו הפועל לא פחות מידע מאשר עובדה אחרת של העולם החיצוני. האדם הפועל חייב להתחשב בכל מה שקורה בתוך גופו כמו גם במידע אחר כגון מזג האוויר או מזג של שכניו. ישנו, כמובן , תחום מסוים בו יש להתנהגות רצונית יכולת לנטרל את פעולת כוחות הגוף. נין, עד גבול מסוים, להשיג שליטה על הגוף. האדם יכול לפעמים להצליח בזוכת כוח רצונו להתגבר על החולי, לאזן פגם גופני מולד או נרכש, או לדכא רפלקס. עד כמה שהדבר ניתן, הרי שזה מרחיב את התחום של הפעולה הרצונית. אם האדם נמנע מלשלוט בתגובה בלתי-רצונית של תאים ועצבים, למרות שהיתה לו אפשרות לעשות כן, הרי התנהגותו מנקודת מבטינו ייעודית.
התחום בו עוסק מדעינו הינו פעילות אנושית, ולא האירועים הפסיכולוגיים אשר מסתיימים בפעולה. זהו בדיוק ההבדל בין התאוריה הכללית של הפעילות האנושית, פרקסאולוגיה, לבין פסיכולוגיה. נושא המחקר הפסיכולוגי הינו אירועים הפנימיים אשר יכולים לגרום או גורמים לפעולה מסוימת. הנושא של פרקסאולוגיה היא פעילות כשלעצמה. הדבר קובע גם כן את היחס של פרקסאולוגיה למושג הפסיכואנליטי של " תת-מודע". פסיכואנליזה הינה חלק ואינה חוקרת את הפעולה, כי אם את הכוחות והגורמים המניעים את האדם לפעול. התת-מודע הפסיכואנליטי הינו קטגוריה פסיכולוגית ולא פרקסאולוגית. אם הפעולה נובעת מהרהור שקול, או מזכרונות שכוחים ותשוקות מודחקות כלל לא משפיע על טבע הפעולה. הרוצח, שהדחף הבלתי-מודע (האיד) דוחף לבצע את זממו, וכן חולה-הנפש, שהתנהגותו החריגה נראת חסרת משמעות לעין בלתי-מאומנת, שניהם פועלים; הם, כמו שאר בני-האדם מכוונים ליעדים מסוימת. לזכותה של הפסיכואנליזה נזקפת ההוכחה שגם ההתנהגות חולי-הנפש והפסיכופתים יש לה משמעות, שגם הם פועלים ומכוונים למטרות, למרות שאנו שנחשבים נורמליים ושפויים קוראים להגיון מאחורי בחירת המטרות חסר-משמעות, ולאמצעים בהם הם נוקטים - מנוגדים למטרתם.
המושג "בלתי-מודע" בפרקסאולוגיה, והמושגים "בלתי-מודע" ו"תת-מודע" בשימושם הפסיכואנליטי שייכים לשתי מערכות שונות של ידע ומחקר. פרקסאולוגיה חייבת לפסיכואנליזה לא פחות מכל ענף ידע אחר. על כן יש צורך רב יותר מודעים לקו המפריד את הפרקסאולוגיה מפסיכואנליזה.
פעולה אינה רק נתינת העדפה. האדם מעדיף גם במצבים בהם דברים ואירועים הינם בלתי-נמנעים או נחשבים לכאלה. לכן האדם יכול להעדיף אור שמש על פני גשם, או לרצות שהשמש תפזר את העננים. האדם שרק רוצה ומייחל אינו משפיע בפועל על מהלך הדברים ועל עיצוב גורלו. אבל האדם הפועל בוחר, מחליט, ומנסה להגיע ליעד. מתוך שני הדברים אותם הוא לא יכול לקבל בו בעת הוא בוחר אחד ומוותר על משנהו. הפעולה כוללת אפוא תמיד הן קבלה והן וויתור.
להביע ציפיות ותקוות ולהודיע על פעולה מתוכננת יכול להיות סוג של פעולה רק כשהם מכוונים ומימוש מטרה מסוימת. אבל אין לבלבל בינהם לבין פעולות אליהן הם מתיחסים. הם לא זהים עם הפעולות עליהן הם מכריזים, ממליצים או דוחים. הפעולה היאהדבר האמיתי. מה שנחשב הוא כלל ההתנהגות האדם ולא רק דיבורו אודות פעולות שתוכננו אך לא מומשו. מאידך הפעולה חייבת להבדל מהעמל. פעולה משמעותה שימוש באמצעים בשביל להשיג מטרות. ככלל אחד מהאמצעים שבשימוש הוא העמל האנושי. אך לא תמיד זה המקרה. תחת תנאים מיוחדים מילה אחת היא כל מה שנחוץ. לדבר או להמנע מדיבור, לחייך או להישאר רציני, יכולה להיות פעולה. לצרוך ולהנות הינן פעולות לא פחות מאשר להמנע מצריכה או הנאה אפשרית.
על כן פרקסאולוגיה אינה מבדילה בין האדם ה"פעיל"או אנרגטיט, לבין האדם ה"פסיבי או העצל. האדם הנמרץ הפועל בהתמדה לשפר את מצבו אינו פועל פחות או יותר מאשר האדם הלתרגי אשר מקבל ברפיון את כל מה שבא עליו. שכן לא לעשות דבר הינה פעולה גם כן, שכן היא קובעת את מהלך העניינים. כאשר התנאים להתערבות האנושית קיימים, האדם פועל, זאת ללא הבדל בין אם הוא מתערב או נמנע מלהתערב. זה הסובל את מה שיש בידו לשנות פועל לא פחות מזה שמתערב על מנת לקבל תוצאה אחרת. האדם הנמנע מהשפעה על הפעולה של הגורמים הפסיכולוגיים אשר היה בידו להשפיע עליהם פועל גם כן. פעולה אינה רק עשייה אבל אל פחות המנעות ממה שהיה ניתן לעשות.
אנו יכולים להגיד שהפעולה היא יישום רצון האדם. אבל זה לא יוסיף דבר לידע שלנו. שכן המונח רצון אין לו משמעות זולת יכולת האדם לבחור בין מצבים או עניינים שונים, להעדיף אחד, להניח לאחר, ולהתנהג בהתאם להחלטה להגיע ליעד אחד ולדחות את השני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה