יום שלישי, 18 באוגוסט 2009

מיזס - מבוא- III תיאוריה כלכלית ויישום הפעילות האנושית

אנשים רבים נוהגים להאשים את הכלכלה על היותה בלתי-מפותחת. די ברור שהתאוריה הכלכלית שלנו אינה מושלמת. שלמות אינה קיימת בידע האנושי, ולעניין זה גם לא בהישגים אחרים של האנושות. אין אדם יודע-כל. התאוריה המפותחת ביותר אשר נראה כי מספקת לגמרי את צמאוננו לידע יכולה יום אחד להיות מתוקנת ואף מוחלפת בתיאוריה חדשה. מדע אינו מספק לנו וודאות סופית ומוחלטת. כל מחקרו הוא בתוך הגבולות של היכולות השכליות שלנו והמחשבה המדעית השולטת. המערכת המדעית אינה אלא תחנה אחת בחיפוש האנושי המתמשך והאינסופי אחר הידע. והוא מושפע בהכרח על ידי חוסר-שלמות המצויה בכל מפעל אנושי. אבל הכרה בעובדות אלה אינה הופכת את הכלכלה המודרנית לבלתי-מפותחת. זה רק אומר שהכלכלה היא דבר חי- ולחיות כולל בתוכו גם חוסר שלמות ושינוי.

ההאשמה בפרימיטיביות לכאורה באה משתי נקודות מבט שונות . מצד אחד ישנה קבוצה של אנשי משעי הטבע והפיזיקאים אשר מבקרים את הכלכלה על כך שאינה ממדעי הטבע ולא מיישמת את המתודה ואת נוהלי המחקר של מעבדה. אחת ממטרות חיבור זה היא להעביר מן העולם שטויות מעין אלו. בהערות פתיחה הללו ייתכן שמספיק לומר מספר מילים על אופיים הפסיכולוגי של אותם אנשים. בין אנשים צרי-אופקים מצויה ביותר הקפדה על כל דבר בו אנשים מסביבם נבדלים מהם. הגמל שבמשל מטיל דופי בכל שאר בעלי חיים, היות ואין להם דבשת. הרוריטני גוער בתושב לפוטה על כך שהוא אינו רוריטני. עובד המחקר במעבדה חושב אותה למקום המחקר הראוי היחיד, ומשוואות דיפרנציאלית לאמצעי הממשי היחיד להבעת תוצאות החשיבה המדעית. הוא פשוט אינו מסוגל לראות את הבעיות האפיסטמולוגיות של הפעילות האנושית בשבילו הכלכלה אינה יכולה להיות דבר זולת סוג של מכניקה.

מאידך ישנם אנשים שטוענים כי משהו חייב להיות שלא כשורה עם מדעי החברה בגלל שהתנאי החברתיים אינם משבעי-רצון. במאתיים-שלוש מאות שנה האחרונות השיגו מדעי הטבע תוצאות מדהימו, והיישום המעשי של אותן תוצאות הצליח להעלות את רמת החיים לגבהים חסרי-תקדים. אבל, אומרים אותם המבקרים, מדעי החברה נחלו כישלון חרוץ בשיפור התנאים החברתיים לרמה סבירה יותר. הם לא מיגרו את הסבל ואת הרעב, משברים כלכליים ואבטלה, מלחמה ורודנות. הם עקרים ולא יכולים לתרום דבר לקידום האושר ורווחת האנושות.

הרוטנים הללו אינם מבינים כי הקידמה האדירה בטכנולוגיות הייצור וכתוצאה מכך עלייה באושר וברווחה היו אפשריים רק כתוצאה מיישום אותם מהלכים מדיניים ליברליים אשר היו היישום המעשי של תורת הכלכלה. היו אלה רעיונות של הכלכלנים הקלאסיים אשר הסירו את המחסומים אשר הונחו בידי חוקים עתיקים, מנהגים ודעות קדומות על השיפור הטכנולוגי, ושחרור את גאון המחדשים והממציאים מרסן הגילדות, החסות הממשלתית ולחצים חברתיים מכל סוג ומין. האם היו אלה אשר הורידו את קרנם של הכובשים והבוזזים והציגו את כל הטובה הנובעת מפעילות עסקית. דבר מההמצאות המופלאות של היום לא היה מגיע לידי שימוש אלמלא המנטליות הפרה-קפיטליסטית לא היתה עוברת תמורה רחבה על ידי הכלכלנים. מה שמכונה כ"המהפכה התעשייתית" היה בעצם תולדה של המהפכה האידאולוגית שהתחוללה בהשפעת הדוקטרינות של הכלכלנים. הם ניפצו את האמונות הטפלות: שיש אי-צדק וחוסר הגינות לבור על מתחרה על ידי ייצור זול ואיכותי יותר; שאין זה מוסרי לחרוג מאמצעי הייצור המסורתיים; שהמכונות הן רעות כי הן גורמות לאבטלה; שאחת ממטלות של הממשל היא למנוע אנשי עסקים מוצלחים יותר מלהתעשר ולהגן על יעילים פחות בפני התחרות עם יעילים יותר; שלהגביל את חופש היזמות על ידי כפייה ממשלתית או על ידי כוח חברתי אחר הוא אמצעי נאות לקידום טובת האומה. הכלכלה המדינית הבריטית והפיזיוקראטיה הצרפתית היו פורצי הדרך של הקפיטליזם המודרני. הם היו אלה שאיפשרו את הקידמה שיישום מדעי הטבע הביא להמונים.

הבעיה העיקרית של תקופתינו היא בדיוק הבורות הנפוצה של התפקיד שהיה למדיניות החופש הכלכלי במהפכה הטכנולוגית של שתי המאות האחרונות. האנשים נפלו קורבן לשקר כי השיפור בשיטות הייצור החדשות התרחש בד בבד עם מדיניות הלזה-פר רק במקרה. דעתם מעורפלת ממיתוסים מארקסיסטיים, הם חושבים את התעשייה המודרנית לתוצאה של "כוחות יצרניים" מיסיים, אשר אינם תלויים בשום אופן בגורמים אידאלוגיים. הכלכלה הקלאסית, כך הם מאמינים, כלל אינה גורם בעליית הקפיטליזם, אלא תוצרתו, "תשתית-העל האידאולוגית" שלו, דהיינו דוקטרינה שנועדה להגן על הטענות הבלתי- צודקות של הנצלנים הקפיטליסטיים. על כן ביטולו של קפיטליזם והחלפת כלכלת השוק והיוזמה החופשית בטוטאליטריזם סוציאליסטי לא תעקב את הקדמה הטכנולוגית. להיפך, הדבר רק יקדם שיפורים טכנולוגיים על ידי הסרת המכשולים אדר האינטרסים האנוכיים של הקפיטליסטים הציבו בדרך הקידמה.
ממאפייני עידן זה של מלחמות הרסניות והתפוררות חברתית הוא המרי כנגד הכלכלה. תומס קרלייל קרא לכלכלה "המדע הקודר", וקרל מארקס גינה את הכלכלנים כ"מלחכי פנכה של הבורגנות". השרלטנים - בעודם מהללים את תרופות הפלא שלהם, ושאר קיצורי דרך לגן-עדן עלי אדמות - נהנים ללגלג על הכלכלה כ"אורטודוקסית" ו"ריאקציונרית". הדמגוגים מתגאים במה שהם מכנים הניצחונות שלהם על הכלכלה. האדם ה"מעשי" מתרברב בבוז שהוא רוחש לכלכלה ובבורותו בעניני הכלכלנים ה"חובבנים". המדיניות הכלכלית של העשורים האחרונים הינה תוצאה של מנטליות אשר לועגת לכל סוג של תאוריה כלכלית יציבה ומהללת את הדוקטרינות השקריות של משמיציה. מה שנקרא הכלכלה ה"אורטודוקסי" נדחק ברוב המדינות מהעולם האקדמי, וכמעט שלא מוכר לאנשי-ציבור, פוליטיקאים ומחברים. האשמה על המצב הכלכלי הבלתי-מספק בוודאי לא יכולה להיות מוטלת על מדע שגם השליטים וגם ההמונים מבזים ומתעלמים ממנו.
יש להדגיש כי גורל של הציביליזציה המודרנית כפי שפותחה על ידי האנשים הלבנים במאתיים שנה האחרונות קשור בקשר בל-יינתק עם גורל מדע הכלכלה. הציביליזציה הזאת הצליחה להתממש בזכות האנשים שנשלטו על ידי רעיונות שהיו ליישום של תורת הכלכלה לפתרון בעיות של מדיניות כלכלית. היא תקרוס בהכרח אם האומות ימשיכו במסלול אליו נכנסו בהשפעת הדוקטרינות הדוחות חשיבה כלכלית.
אמת הדבר כי כלכלה היא מדע תאורטי וככזה נמנע משיפוטי ערך. אין זה ממטרתה להורות לאנשים לאלו יעדים עליהם לשאוף. זהו מדע האמצעים המשמשים את המטרה הנבחרת, ולא מדע בחירת היעדים. ההחלטות הסופיות, הערכות ובחירת יעדים הינם מחוץ לטווח כל מדע. המדע לעולם אינו אומר לאדם כיצד לנהוג; המדע פשוט מראה לאדם כיצד לפעול אם ברצונו להשיג יעד מסוים.
לרבים נראה כי זה מעט מאוד, ושמדע המוגבל לחקר של היש ושאינו מסוגל להביע שיפוט ערכי אודות יעדים סופיים ונעלים - אין לו חשיבות לחיים ולפעילות אנושית . גם זו טעות. אלא שאין כאן המקום להפריכה. זהו אחד היעדים של החיבור עצמו.

אין תגובות:

Ludwig von Mises Institute on Facebook