הסקירה של פרסקו
בגלל שרעיונותיו של פרסקו מהווים לייט-מוטיב לסרט כולו, זה מקום נהדר להתחיל לבחון חלק מהם.
השפל הגדול
פרסקו לא היה היחיד שתמהה אודות השפל הגדול. רבים וטובים עמלו רבות להסביר מה השתבש. ביניהם שני הכלכלנים הדגולים של המאה ה20 - אבי המאקרוכלכלה ג'ון מיינרד קיינס, וחתן פרס הנובל פרידיריך אוגוסט האייק.
הנה קליפ חמוד המסכם את דעתם על מה שקרה אז (וגם היום):
(הנה הניסיון שלי לתרגם אותו)
יש בסרטון זה כמה וכמה דברים רלוונטיים לעניניינו. נתחיל דווקא מהסוף, מציטוטי הסיכום:
רעיונות הכלכלנים והפילוסופים הפוליטיים, בין כשהם צודקים ובין כשהם שוגים, חזקים מהמקובל לחשוב. אכן, העולם כמעט ואינו נשלט אלא בהם. אנשי מעשה, המאמינים שהם עצמם משוחררים מהשפעות אינטלקטואליות כלשהן, משועבדים בדרך כלל לכלכלן כלשהו שעבר זמנו. (ג'ון מיינרד קיינס, התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף)
משימתה הייחודית של הכלכלה היא להדגים לבני האדם כמה מעט הם באמת יודעים על דברים אותם הם מדמיינים שהם מסוגלים לעצב (פ.א. הייק הטעות הגורלית).
שתי אזהרות הללו תקפות גם למקרה שלנו, אבל לא רק בשבילם אני מביא את הסרטון. שני הכלכלנים הגיעו למסקנות נפרדות וייחודיות לגבי מה לא תקין בכלכלה. המסקנות של קיינס מוצגות (ומופרכות) לכל אורך הסרט שלנו.
הנה כמה דוגמאות:
מי ששם לב, התשמשתי בציטוט ממקיינס ל"משחק מונופול". בכלל, מצאתי את היחסים של צייטגייסט עם קיינס קצת, איך להגדיר את זה, מוזרים. למשל, בסרטון מבית היוצר של צייטגיייסט בנושא אבטלה טכנולוגית, ציטוט הפתיחה הוא של קיינס, וזאת למרות שמהפרכת טענותיו בסרטי צייטגייסט, עולה גם הפרכה של עמדתו בנושא האבטלה הטכנולוגית. אני חושב שג'וזף פשוט ממשיך במתודולוגיה של קיינס, שכן שניהם חוו את העולם המרכנתיליסתי מבפנים (ג'וזף נים עסק בדייטריידינג) , ובגלל שהתמתאותם היתה אינטואיטיבית ולא אינטלקטואלית, בחרו בנתיב של שלילה וביטול היחס של צייטגייסט למסכנות של האייק עוד יותר מוזר. חצי מהזמן , הסרטים מאמצים את הביקורת של האייק על קיינס. בחצי השני, לעומת זאת, האייק וכן מורו הדגול ליווויג פון מיזס נזרקים לאותה ערמה עם קינס, ומבוטלים כלאחר יד כ"עוד קשקשנים מאותו סוג", ביטול אשר כה הציק למוליניו.
זה קורה לא רק בסרט שלנו. הנה פריים מתוך האדנדום.
האיש פה הוא אחד התלמידים הבולטים של מיזס והאייק חבר בית הנבחרם האמריקאי רון פול, זה לפני זמן לא רב נבחר לראשות הוועדה שאמורה , סוף סוף לנבור בכביסה המלוכלכת של הפד. בסצנה הזאת הוא מתעמת בפומבי עם ברננקי. די ברור שלפוליטיקאי בכיר כמוהו יש פתרונות של הפד. אבל באדנדום העימות נקטע ולא מראיינים את פול, ולא מציגים את נקודת המבט שלו. אני טוען שהדבר מגמתי, שכן הביקורת של מיזס והאייק היא ביקורת תקפה שג'וזף מתשמת בכוונה תחילה מלדון בה פן תיחשף חולשת עמדתו. עוד נציג אותה בהמשך.
מלחמת העולם השניה.
זה הזמן לספר כיצד נחשפתי לצייטגייסט. במשך שנים קראתי והגבתי בבלוג "הקפיטליסט היומי", היום חלק מהבלוגים של מעריב. יום אחד הגיב שם מישהו תחת הניק "תיקון עולם". פתחתנו בדיון קראתי בבלוג שלו, והוא הציג בפני חומרים ל צייטגייסט. הגבתי בבלוג שלי, והתפתח דיון. כעת, בגלל שעלה נושא של "מחסור מלאכותי". באופן טבעי הצגתי את עמדתו של בסטייה על המחסור המלאכותי. חלק מהניתוח של בסטייה כולל את התובנה זהה לזאת של פרסקו - כי מלחמה היא הרס חסר תקנה של משאבים והרג של בני אדם שאי-אפשר לתקן. מה רבה היתה הפתעתני כשגיליתי ש"תיקון עולם" לא מסכים עם זה:אין לי עניין להיכנס כאן למספרים ולהוכיח שהנזק הפיננסי שנגרם מכך ש"אנשים נהרגים ומשאבים מבוזבזים" קטן עד כדי זניח בהשוואה לתועלת הכספית שמופקת מייצור הנשק והטכנולוגיות התומכות עדיין אין לי מושג איך זה מתיישב.
משאבים יקרים מבוזבזים על ידי שוק חופשי
שתי הנקודות האחונות קשורות לאופי ריטורי כללי של צייטגייסט. התרגיל פשוט- לערבב מספר נרטיבים, ואז לברור את המסכנה היותר נוחה. למשל, איך קובעים אילו משאבים "יקרים" ואילו לא? (מחוץ למסגרת השוק החופשי)? עד הצעת הפתרון בחלק מתקדם של הסרט, יש שימוש במונחים המקובלים בחברה, תוך התעלמות נסיבות החברה.
שחיתות פוליטית
כפי שראינו לגבי האייק, יש פה עוד רעיון שמצטרף: פרסקו מזהה את השחיתות, אבל במקום לשאול את השאלה הפשוטה, כיצד המערכת מתפקדת ללא (ורמז דק, איך היא תפקדה בעבר ללא) השחיתות, בוחרים פה לשפוך את התינוק עם המים, ולהכריז כי אין הדבר אפשרי, שחופש הוא שקר ( עוד נראה אמירות אורווליאניות ממש בסרט זה), שהפתרון בהוא להחליף מערכת מושחתת במערכת אחרת ש... ("כמה מעט אנשים יודעים על הדברים שהם מדמיינים שהם יכולים לעצב" כבר אמרנו?)
התוצאה הסופית, כפי שמשתמע מציטוט הפתיחה - יסודות הגיוניים שמובילי למסכנות משונות/
כעת נראה אותם נפרסים.
"Once againg you put your keen and penetrating mindto the task, and as usual come to the wrong conclusion"
-Harry Potter and the prisoner of Azkaban
השפל הגדול
פרסקו לא היה היחיד שתמהה אודות השפל הגדול. רבים וטובים עמלו רבות להסביר מה השתבש. ביניהם שני הכלכלנים הדגולים של המאה ה20 - אבי המאקרוכלכלה ג'ון מיינרד קיינס, וחתן פרס הנובל פרידיריך אוגוסט האייק.
הנה קליפ חמוד המסכם את דעתם על מה שקרה אז (וגם היום):
(הנה הניסיון שלי לתרגם אותו)
יש בסרטון זה כמה וכמה דברים רלוונטיים לעניניינו. נתחיל דווקא מהסוף, מציטוטי הסיכום:
רעיונות הכלכלנים והפילוסופים הפוליטיים, בין כשהם צודקים ובין כשהם שוגים, חזקים מהמקובל לחשוב. אכן, העולם כמעט ואינו נשלט אלא בהם. אנשי מעשה, המאמינים שהם עצמם משוחררים מהשפעות אינטלקטואליות כלשהן, משועבדים בדרך כלל לכלכלן כלשהו שעבר זמנו. (ג'ון מיינרד קיינס, התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף)
משימתה הייחודית של הכלכלה היא להדגים לבני האדם כמה מעט הם באמת יודעים על דברים אותם הם מדמיינים שהם מסוגלים לעצב (פ.א. הייק הטעות הגורלית).
שתי אזהרות הללו תקפות גם למקרה שלנו, אבל לא רק בשבילם אני מביא את הסרטון. שני הכלכלנים הגיעו למסקנות נפרדות וייחודיות לגבי מה לא תקין בכלכלה. המסקנות של קיינס מוצגות (ומופרכות) לכל אורך הסרט שלנו.
הנה כמה דוגמאות:
מי ששם לב, התשמשתי בציטוט ממקיינס ל"משחק מונופול". בכלל, מצאתי את היחסים של צייטגייסט עם קיינס קצת, איך להגדיר את זה, מוזרים. למשל, בסרטון מבית היוצר של צייטגיייסט בנושא אבטלה טכנולוגית, ציטוט הפתיחה הוא של קיינס, וזאת למרות שמהפרכת טענותיו בסרטי צייטגייסט, עולה גם הפרכה של עמדתו בנושא האבטלה הטכנולוגית. אני חושב שג'וזף פשוט ממשיך במתודולוגיה של קיינס, שכן שניהם חוו את העולם המרכנתיליסתי מבפנים (ג'וזף נים עסק בדייטריידינג) , ובגלל שהתמתאותם היתה אינטואיטיבית ולא אינטלקטואלית, בחרו בנתיב של שלילה וביטול היחס של צייטגייסט למסכנות של האייק עוד יותר מוזר. חצי מהזמן , הסרטים מאמצים את הביקורת של האייק על קיינס. בחצי השני, לעומת זאת, האייק וכן מורו הדגול ליווויג פון מיזס נזרקים לאותה ערמה עם קינס, ומבוטלים כלאחר יד כ"עוד קשקשנים מאותו סוג", ביטול אשר כה הציק למוליניו.
זה קורה לא רק בסרט שלנו. הנה פריים מתוך האדנדום.
האיש פה הוא אחד התלמידים הבולטים של מיזס והאייק חבר בית הנבחרם האמריקאי רון פול, זה לפני זמן לא רב נבחר לראשות הוועדה שאמורה , סוף סוף לנבור בכביסה המלוכלכת של הפד. בסצנה הזאת הוא מתעמת בפומבי עם ברננקי. די ברור שלפוליטיקאי בכיר כמוהו יש פתרונות של הפד. אבל באדנדום העימות נקטע ולא מראיינים את פול, ולא מציגים את נקודת המבט שלו. אני טוען שהדבר מגמתי, שכן הביקורת של מיזס והאייק היא ביקורת תקפה שג'וזף מתשמת בכוונה תחילה מלדון בה פן תיחשף חולשת עמדתו. עוד נציג אותה בהמשך.
מלחמת העולם השניה.
זה הזמן לספר כיצד נחשפתי לצייטגייסט. במשך שנים קראתי והגבתי בבלוג "הקפיטליסט היומי", היום חלק מהבלוגים של מעריב. יום אחד הגיב שם מישהו תחת הניק "תיקון עולם". פתחתנו בדיון קראתי בבלוג שלו, והוא הציג בפני חומרים ל צייטגייסט. הגבתי בבלוג שלי, והתפתח דיון. כעת, בגלל שעלה נושא של "מחסור מלאכותי". באופן טבעי הצגתי את עמדתו של בסטייה על המחסור המלאכותי. חלק מהניתוח של בסטייה כולל את התובנה זהה לזאת של פרסקו - כי מלחמה היא הרס חסר תקנה של משאבים והרג של בני אדם שאי-אפשר לתקן. מה רבה היתה הפתעתני כשגיליתי ש"תיקון עולם" לא מסכים עם זה:אין לי עניין להיכנס כאן למספרים ולהוכיח שהנזק הפיננסי שנגרם מכך ש"אנשים נהרגים ומשאבים מבוזבזים" קטן עד כדי זניח בהשוואה לתועלת הכספית שמופקת מייצור הנשק והטכנולוגיות התומכות עדיין אין לי מושג איך זה מתיישב.
משאבים יקרים מבוזבזים על ידי שוק חופשי
שתי הנקודות האחונות קשורות לאופי ריטורי כללי של צייטגייסט. התרגיל פשוט- לערבב מספר נרטיבים, ואז לברור את המסכנה היותר נוחה. למשל, איך קובעים אילו משאבים "יקרים" ואילו לא? (מחוץ למסגרת השוק החופשי)? עד הצעת הפתרון בחלק מתקדם של הסרט, יש שימוש במונחים המקובלים בחברה, תוך התעלמות נסיבות החברה.
שחיתות פוליטית
כפי שראינו לגבי האייק, יש פה עוד רעיון שמצטרף: פרסקו מזהה את השחיתות, אבל במקום לשאול את השאלה הפשוטה, כיצד המערכת מתפקדת ללא (ורמז דק, איך היא תפקדה בעבר ללא) השחיתות, בוחרים פה לשפוך את התינוק עם המים, ולהכריז כי אין הדבר אפשרי, שחופש הוא שקר ( עוד נראה אמירות אורווליאניות ממש בסרט זה), שהפתרון בהוא להחליף מערכת מושחתת במערכת אחרת ש... ("כמה מעט אנשים יודעים על הדברים שהם מדמיינים שהם יכולים לעצב" כבר אמרנו?)
התוצאה הסופית, כפי שמשתמע מציטוט הפתיחה - יסודות הגיוניים שמובילי למסכנות משונות/
כעת נראה אותם נפרסים.
תגובה 1:
תורגם לעברית
הוסף רשומת תגובה